בוקר חורפי עם שמש מפנקת, ישבנו אצלי במרפסת על קפה, מתחרדנות בחום הממכר, מדברות על עבודה, פוליטיקה פנימית, ילדים וכלמיני.
סיפרת לי משהו על בעלך, אנקדוטה קטנה, לא חשובה, צחקנו ואמרתי לך כמה אני אוהבת את האיש הזה, איך הוא מצחיק אותי וכמה תובנות מעניינות יש לו על החיים, אדם שכייף להיות איתו.
את החלפת צבעים ופנים ופתאום כעסת עלי – מה יש לך מבעלי?
אז אין לי כלום ממנו. כפי שאמרתי לך – אדם שנעים להיות איתו.
אני לא מבינה למה נבהלת וכבר כמה ימים שאני מסתובבת בתחושה קשה.
דבר ראשון קשה לי ההתקפה-מגננה הזו. ממה נבהלת? יש לי בן זוג מדהים – חבר של אמת, שותף לחיים. בנינו יחד עולם ומלואו ואין לי שום כוונה לוותר עליו. את בעצמך מכירה אותו ואת האיכויות שלו.
דבר שני קשה לי נקודת המבט – כשאומרים לי דברים טובים על הקרובים אלי זה נעים לי. זה אומר שבחרתי טוב, זה משמח אותי שגם אחרים רואים בהם את הטוב שאני ראיתי, זה מחמיא לי שבחרו בי להיות להם קרובה. מאיפה נובעת הקנאה/רכושנות/חשדנות הזו?
אני לא יודעת מאיזה מקום הגעת לחיים האלה ולזוגיות הזו, אני מניחה שיש בסיס עמוק לתגובה הזו שלך. מקווה שהדברים שכתבתי פה יאפשרו לך לעצור רגע ולמצוא בך מקומות אחרים.
מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.
מקסים, יסי! ומדוייק כל כך… הלוואי שעוד אנשים יראו כך את העולם!
איזה כיף שזה מה שהאחיינים שלי מקבלים❤❤❤
אהובה,
כמה טוב שהתחלת לכתוב (לעולם)
יסמין יקרה,
תתחדשי על הבלוג, רעיון נהדר!
את שילוב של אשה נדירה בפשטות מחד ובעומק מאידך ורואים את זה גם בכתיבה
אכן ,אנחנו מסכימים לגמרי.. קנאה הורסת את העולם!
תענוג צרוף לקרא את הדברים. הפשטות יחד עם עומק הדברים יוצרים חשק רב להמשיך בקריאה.
נקודת המבט שלך, יסמין, מאוד כנה פתוחה אופטימית. מזכירה לי מאוד את הצורה בה סבתא רוז'י, ע'ה, אמא שלי, ראתה את העולם ואת החיים.
תודה אבא, ריגשת אותי
כל הכבוד על האומץ לשתף בדברים אישיים. הכתיבה שלך נכנסת ללב ומעוררת מחשבות.
את כותבת מקסים, ממש מזוקק ומדוייק, לב ללב, עיניים לעיניים. איזה כייף.
אני חושבת שרובנו חרדים לאבד את מה שיש לנו, וכשמדובר בנכס שהוא אנשים – אולי יש בנו אפילו תחושה שאנו לא מספיק טובים ושווים, שאחרים מוצלחים מאיתנו וברמיזה קלה יחמסו מאיתנו את אהובינו ויותירו אותנו בודדים ושבורים.
שנפקח את עינינו לראות את היופי והאור שאנחנו, ושנאהב את עצמנו הכי בעולם.
תודה.
ואמן 🙂
יאללה בלגן