לפעמים אני לא מבינה, לפעמים אני לא מצליחה להגיע לעומק הדברים, לפעמים פשוט אין לי כוח.
דווקא בתקופה של חפירה עצמית ומודעות עמוקה ובחינה מחדש של ההחלטות והפעולות בחיי ודווקא בתקופה שבה אני בוחרת לבחור כל דבר כל פעם מחדש, דווקא עכשיו אני מבינה שלא כל הזמן צריך לשאול על כל דבר "למה", זה בסדר לפעמים לעשות משהו כי "ככה". אולי להשאיר את ההבנה שלו לאחר כך, אולי לא להבין אותו לעולם, אולי לתת קצת קרדיט, פעם בכמה זמן, להמונים ולחוכמתם, כי אולי, רק אולי, יש בזה משהו גם אם אני לא יורדת לעומקו. אולי כי כמו שאני צריכה לדעת לבחור את המלחמות שלי, ככה אני צריכה לדעת לבחור את השאלות שלי, אחרת זה מציף ומעייף גם אותי וגם את הסביבה. כמו ששר זוהר למילים של תמי לוי: "לפעמים גם מותר לא לדעת הכל".
וכן, אני כן בעד לדעת למה – מה מניע אותי, מה נכון לי, מה גורם לי לעשות/לבחור/לחשוב/לפעול וכך אפילו המילה "ככה" עולה לי לדיון (המשמעות שלה, כמובן, לא המילה עצמה).
וכל זה מתקשר, כמובן, לתגובה מעוררת השראה שקבלתי בפייסבוק בעקבות הפוסט "לא פתור", בה כתבה לי מישהי "מותר גם לא להבין למה, כמו שלא מבינים למה פתאום אנחנו שמחים."
ומשהו שנורא הצחיק אותי בהקשר הזה –
יש סיפור שמסתובב ברשת על ניסוי שנערך בקופים.
בקצרה הניסוי מתאר חמישה קופים שהוכנסו לכלוב עם עמוד שבראשו בננות. בכל פעם שאחד הקופים ניסה לטפס על העמוד כל שאר הקופים חטפו מקלחת קרה, עד שהגיעו למצב שבו בכל פעם שאחד הקופים ניסה לטפס כל הארבעה האחרים נתנו לו מכות והורידו אותו בכוח, זה נמשך גם אחרי שהפסיקו את נוהל המקלחת.
בהמשך הוציאו קוף אחד והכניסו אחר במקומו וגם כשהוא ניסה לעלות הוא חטף מכות. לאחר מכן החליפו קוף נוסף וגם הקוף הראשון שהוחלף השתתף במכות. לאט לאט החליפו את כל הקופים וגם כשהיו בקוף רק קופים "חדשים" הם לא נתנו לאף קוף לעלות, למרות שמעולם לא חוו מקלחת קרה.
כחובבת מקורות והבאת ביסוס לדברים חיפשתי מי חתום על הניסוי המעניין ומצאתי ש… לא היה ולא נברא ניסוי כזה (או שאני לא ממש טובה בחיפוש ברשת).
בעצם, בהנחה שבאמת הסיפור הזה הומצא ע"י מישהו רק כדי להוכיח פואנטה (כפי שמשערים ב"לא רלוונטי") אז כל מי שמעביר את הסיפור הזה הוא בעצמו קוף, במובן של להמשיך לעשות מה שעשו לפני בלי לבדוק עם עצמי ולהבין את המהות עד הסוף.
מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.