רצף של אירועים כאלה, כשהוא רחוק יותר זמן מהמתוכנן והריצה לא מוצתה עד הסוף ואורחים צפויים מגיעים בשעה לא צפויה (ופחות מתאימה) ואני מרגישה שאני מאבדת שליטה.הריצה – יום שישי אחה"צ, ריצה ביער עם כמה חברים לצורך הכרת מסלול לאירוע ריצה שיתקיים בעוד שבועיים – הייתה איטית מהרגיל וכללה עצירות רבות בדרך. אז ניסיתי לעודד את עצמי שהיה טיול נחמד ביער, עם אנשים נחמדים, שישי אחה"צ, אבל לא הצלחתי כי היציאות שלי כל כך לא גמישות בתקופה הזו, שכל פעם שאני יוצאת אני רוצה למצות אותה עד תום.
והביקור בשעה הלא צפויה – אנשים שאני אוהבת שתמיד רוצים רק לעזור, באמת באים בטוב, אבל השעה הלא צפויה ערערה את השקט שלי.
אז מותר לפעמים להתבאס, אפילו מדברים קטנים שנראים מיותרים, ובתוך הבאסה או האכזבה לברך על כך שאלו הדברים שגורמים לירידת מצב הרוח ולהעצים את ההכרה שהחיים שלי דבש
מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.