פסח בא

חג האמוציות, התככים והחשבונות. כולם מסביב עסוקים בלריב אצל מי עושים את הסדר, או יותר נכון – אצל מי לא, ואם כבר הולכים אז ליד מי לא לשבת ואת מי רוצים לא לראות. ומה להביא ומה הביאו לי וכמה שווה ואיך בדיוק.
ואלה הימים בהם מתעצמת אצלי הכרת התודה על המשפחה שלא בחרתי (המשפחה שלי) ועל המשפחה שבחרתי (המשפחה שלו) ועל המשפחה שיצרנו יחד – שחפות מכל אלה, כי מעולם לא חוויתי את כל אלה ובטח לא בעוצמות כאלו, וכל מה שנותר לי היא ההתרגשות ושמחת החג.

8 thoughts on “פסח בא”

  1. כמה נכון כתבת!!
    היום בארבע לפנות בוקר נחתתי משבוע עבודה בחו"ל… נכנסתי למונית ומיד הנהג התחיל לשאול שאלות: אצל מי אתם חוגגים? מתי תספיקי לבשל לחג ? וכו וכו…
    עניתי שאנחנו חוגגים אצל אחי… והשנה אני לא מבשלת כלום, כי אני חוזרת רק כמה שעות לפני החג.
    הנהג מיד אמר, בחצי צחוק…: בטח גיסתך עצבנית…, בטח עוד "תשלמי על זה" …
    אמרתי לו, ברצינות: אצלינו זה לא ככה. גיסתי בוודאות לא כועסת ולא עצבנית , ואין אצלינו "לשלם על זה".
    הוא מצידו, הרצין גם כן, ואמר: אז הרווחת!!אשריך !
    והוא צודק ! הרווחתי ❤❤

כתיבת תגובה