אני לא צלמת מוכשרת, אבל ככה נראה החלון הגדול בבית, כדי ש-4 מבוגרים (אבא, אמא וסבים שמגיעים פעם בשבוע) ו-6 ילדים (או לפחות החצי הגדול שלהם) יוכלו לעקוב בקלות אחרי לו"ז של:8 חוגים, 5 טיפולים, תנועת נוער – בקבוע.
ואז המיוחדים של כל שבוע בפני עצמו – ביקורת אצל רופא (בערך פעם בחצי שנה, אבל תכפילו ב-6), יום הולדת לחבר (בערך פעם בחודש, אבל תכפילו ב-4), פעילות או איזו סדנה מיוחדת (בערך פעם בחודשיים, אבל תכפילו ב-6), הצגה, טיול, מפגש משפחתי, מה שכחתי?
פעם בשבוע לפחות צריך משהו מיוחד לבית-ספר/גן (X6), שעורי בית, עבודות, הכתבה ועוד ועוד וזה לא נגמר…..
נוסיף לזה מפגשים משפחתיים וחברתיים, בעיקר בסופי שבוע, אבל לא רק.
אחרי כמה פעמים מביכות של overbooking הכל מתואם אצלי ביומן.
היומן שלי נראה ככה:
ואני לא מנהלת מפעל של 2000 איש.
אז מה יש על החלון?
טור ראשון – הדברים הקבועים: חוגים, טיפולים, תנועת נוער. טור קבוע שלא נמחק.
טור שני – הספיישלים. כל מוצ"ש נמחק ומתעדכן בתכניות השבוע, זו גם הזדמנות טובה לדבר עם כל אחד על הפעילויות שלו לשבוע הקרוב, ככה שזה לא בא להם בהפתעה. כמובן שהכל דינמי, דברים משתנים מדי יום.
טור שלישי – בד"כ קשור לבית ספר – עבודות גדולות, ש.ב. קבועים, משימות שחוזרות על עצמן.
והטור הרביעי שהוא כבר בחלון השני זה הטור של ההכתבה באנגלית. כל יום שני נמחקות המילים של השבוע והילד כותב את רשימת המילים של שבוע הבא, ככה כל השבוע הן מול העיניים וזורקים מילה פה, מילה שם.
חוץ מזה מפוזרות מסביב כל מיני תזכורות קטנות (בגדים לגן, אבא בחו"ל, חיבוק לאמא – סתם, זה לא).
הכל מול העיניים כל הזמן. זה לא אומר שאנחנו תמיד זוכרים הכל, אבל לפחות משתדלים 🙂
מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.