אנרגיות חדשות

מזה כמה שבועות אני מרגישה שאני רודפת אחרי עצמי ולא מספיקה כלום. איכשהו כל יום יש משהו ואני לא מספיקה לעבוד כמו שצריך, הבית מבולגן ואני לא מגיעה לסדר אותו, הכביסה מצטברת ואני לא מצליחה להתגבר עליה, שעורי בית של הילדים, פגישות, טיפולים ומה לא (כמובן שכולם עושים דברים בבית, אבל הכל מתחיל ונגמר בניהול).

ביום חמישי שלפני פורים ממש נכנסתי ללחץ של איך אני צולחת את השבוע של פורים עם כל המשימות ומשלוחי המנות והתחפושות וכן הלאה.
חשבתי שאחרי פורים יהיה שבוע רגוע, אפילו היומן לא היה עמוס כל כך, אבל הגיע לו השבוע ואיתו ההפתעות ושוב שלושה ימים לא הייתי בבית ושוב לא הספקתי כלום.
בהגיון אני יודעת שמה שצריך לעשות זה רגע הפסקה, צעד אחורה וניקוי כללי של המוח, אבל בפועל כל כך הרבה משימות לא נותנות לי מנוח ואני מרגישה מליוני ציפורים מתעופפות לי בראש.

אתמול בערב הגעתי לירושלים לקראת חצי מרתון שתכננתי לרוץ הבוקר. עייפות קטטונית שמשפיעה על הכל – רגשית, מנטלית, פיזית, כמעט ויתרתי, כי למי יש זמן לזה, אבל החלטתי לעשות בכל זאת בידיעה שהגוף לא בנוי לזה ואני ארוץ לאט ואולי אפסיק באמצע (הכל בסדר, אף אחד לא רודף אחרי ולא עומד לי עם סטופר).

היה מעולה! כייף גדול ועל אף העייפות הטוטאלית עשיתי תוצאה טובה.
אני מרגישה שהאדרנלין של היום הזה פותח לי פתח לתקופה חדשה 😃

מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.