אמא שווה (אם אין אני לי…)

לקחתי את הילדים לראות את הג'ירו ד'איטליה שעבר פה באיזור [זה מירוץ אופני כביש השני בחשיבותו בעולם, אחרי הטור דה פראנס. בדרך כלל הוא מתקיים באיטליה ואולי גולש קצת לארצות השכנות, השנה הזניקו אותו בירושלים והוא עבר שלושה מקטעים ברחבי הארץ. בשבת רכבו מחיפה לתל אביב "דרך" עכו]
טוב, אז מצד אחד היה מדהים, מצד שני הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר רוכבים.

בכל מקרה יצאתי אמא מה-זה שווה שגם לקחתי לבד את כל הילדים (בן זוגי היקר מבלה עם אמא שלו ואחותו באמסטרדם) וגם כשהגענו לכניסה לקיבוץ גילינו שהכביש חסום, אז שני החברים האחרים שקבעתי איתם החליטו לוותר וללכת לראות את המירוץ בטלוויזיה ואני החלטתי לנסות לנסוע מהשטח ולצאת לכביש דרך ההרים ואם הכביש למעלה גם יהיה סגור אז לפחות הרווחנו טיול ג'יפים של שבת אחה"צ.
מיותר לציין שהגענו לכביש והוא היה פתוח. נסענו לכיוון הגשר שצופה על הכביש בו אמורים לעבור הרוכבים, היו המוני אנשים והילדים היו נהדרים ונרגשים והאווירה היתה מלאת אנרגיה. ממש השתלם!

בדרך חזרה עמד בצד הכביש רכב ספורט יפיפה שצד את עינו של בני, אבל הוא לא הספיק לצלם אותו, אז נכנסתי בספונטיניות שוב לשטח ונסענו חזרה בדרך עפר מקבילה לכביש עד שהגענו אל מול הרכב. שלחתי את הילד להצטלם והוא חזר נפעם מרוחב הלב והנחמדות של הנהג שצילם אותו והצטלם איתו ונתן לו לעלות לאוטו.

כשחזרנו הביתה הלכנו לקטוף תותי עץ, אח"כ יצאתי לריצה – אחת הטובות שהיו לי בתקופה האחרונה. הילדים בנתיים היו בבית והעסיקו את עצמם ואחד את השני כל כך יפה, עד שכשחזרתי מהריצה הם ראו אותי והמשיכו לשחק כאילו כלום.

ישבנו לארוחת ערב מפנקת והלכנו לישון.

שבת מהנה וממלאת. המון אנרגיות לקראת השבוע החדש

6 thoughts on “אמא שווה (אם אין אני לי…)”

כתיבת תגובה