שעתיים אחרי שיחה על אמונה והקשר שלה לדת ומה אני יודעת או לא יודעת, חושבת או לא חושבת על קיומו של אלוהים, נשאלתי בסקר אינטרנטי "מה רמת האמונה שלך?" והאפשרויות היו: חזקה, חלשה, לא קיימת.כתבתי שהאמונה שלי מאד חזקה. הם לא הגדירו אמונה במה, ואולי זו היתה כוונת השאלה, כי לא משנה במה אתה מאמין, העיקר שיש איזה בסיס שמחזיק אותך.
ואני? האמונה שלי בעצמי מאד חזקה, האמונה שלי בחוסן המשפחתי שלי מאד חזקה, האמונה שלי בגישה "לחשוב אחרת להפיק יותר" היא מאד מאד חזקה, אז האמונה שלי חזקה.
בסדרה תאג"ד מש"ק הדת אומר לחובש: "אמונה היא כמו ווי-פיי, לא רואים אותה, אבל היא מחברת למקום הנכון".
כששאלתי חבר, הוא כתב לי "אמונה היא כל דבר שאני לא יודע, אבל חושב שהוא נכון" (חבר אחר ענה לי שאמונה היא ידיעה ודאית ומוחלטת).
לכל אחד יש בסיס של אמונות. במשהו.
אני מאמינה שהכל מחובר להכל, מאמינה שאנשים הם טובים בבסיסם, מאמינה שאני הבמאית והתסריטאית של החיים שלי, שמותר לי לבחור מה שאני רוצה ועוד…
האמונות יוצרות את תפיסת העולם שלי, את האופן בו אני רואה את הדברים.
תפיסת העולם של אנשי דת היא, שיש משהו שמניע את העולם. תפיסת העולם שלי היא שאני אחראית למה שקורה לי ואני לוקחת אחריות על הבחירות, התגובות והפעולות שלי. ואני מאד מאמינה בזה וחיה לפי זה, האמונה שלי בזה חזקה.
בלי אמונות אי אפשר לבסס ערכים, ואז – אין יסוד לתפיסת העולם ואין את הערכים שהם מורי הדרך.
האם פעם באמת הכרת מישהו שאין לו אמונות ואין לו ערכים?
לא מתכוונת לאנשים שהערכים שלהם הפוכים משלך או סותרים את שלך, מתכוונת לאנשים בלי אמונות וערכים בכלל.
לא קיים.
גם "המשאבים בעולם מוגבלים ואין מספיק לכולם" ו-"אחריות אישית" הם אמונה וערך. הם יכולים להוביל לגנבה, אבל הם עדיין אמונה וערך. אז גם גנב הוא בן אדם ערכי בדרכו. כאן כבר נכנס עניין המוסר, שהוא עניין תרבותי-חברתי (מהמילון: מערכת הנורמות המקובלות בחברה).
אז נסכם שלכל אחד יש מגוון אמונות, הן הבסיס לערכים שמראים את הדרך.
מהן האמונות שלך?
מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.