איזון. ושיווי משקל.

איזון. ושיווי משקל.
יום שישי, אימון פונקציונלי, בפעם השלישית שאני נופלת באמצע התרגיל, אני מכירה בכך שיש לי בעיה עם שיווי משקל, כל התרגילים שדורשים שיווי משקל לא עובדים אצלי. זה לא מצב חדש, זו הכרה חדשה.
טיול אופניים מסביב לירוחם, בשלב מסויים החלטנו לעלות על שביל צר (סינגל) על צלע גבעה ואני מחליקה בשליש הראשון של הדרך.מעולם לא הייתי טובה בסינגלים, אבל הפעם, לראשונה, זה התחבר לי לעניין האיזון ושיווי המשקל.
אנחנו מנסים תמיד למלא חוסרים. מי שחסרה לו אהבה מתעסק הרבה באהבה, מי שאין לו עבודה מדבר על זה כל הזמן (אם באמת היא חסרה לו והוא רוצה לעבוד), אני מכירה אישה שאין לה ילדים והיא מדריכת הורים ומלווה יולדות.

אני מתעסקת הרבה באיזון –
בין שעות המחשב לשעות המשחק, בין זמן הילדים לזמן הזוגיות, בין הרצון לריצוי, בין אימוני אירובי לאימוני כוח, בין העסק שממנו אני מתפרנסת לדבר שממנו אני נבנית, בין העשיה בבית לעשיה בקהילה, בקשרים שלי עם חברים ברמות שונות, שינה, תזונה ועוד ועוד…
אני גם יודעת שאני יודעת לאבד שיווי משקל.
אם אני שומעת זמר או להקה שמוצאים חן בעיני – אתחיל לשמוע רק אותם וללכת לכל הופעה שתהיה באיזור.
אם אני מחליטה שצריך לסדר את הבית – אני יכולה להתעלם לגמרי מרצונות ותכניות של בני הבית האחרים.
אם אני אומרת למישהו שאעשה בשבילו משהו (גם בעבודה), אני עשויה להיות טוטאלית ואפילו לשלם מחירים, אבל מחינתי זה חייב לקרות.
אני יכולה להתחבא מאחורי ה'תירוץ' של מחויבות ואחריות, אבל לפעמים אני שוכחת את המחויבות והאחריות שלי לעצמי.

אז אני עושה לי רשימה של כל הדברים שבהם אני מרגישה שאני צריכה להיות מאוזנת ובודקת עם עצמי איפה קיים האיזון ואיפה אני צריכה עוד לעבוד עליו ולדייק אותו.

האם אתחיל לרכוב סינגלים? לא בהכרח, אבל כנראה שבפעם הבאה, הנפילה תערער אותי פחות.

כתיבת תגובה