פורים… איך לא?

עוד פורים אחד עבר עלינו בשמחה וחגיגות, ומה היה לנו השנה?


1. טרפלגרד לאו:
חולצה אמריקאית שמצאתי ביריד בגדים. הצבעים מתאימים בול, אבל היה לה הדפס ענקי מקדימה, אז הפכנו אותה עם התפרים כלפי חוץ.
מכנסיים כחולים שציירנו עליהם כתמים שחורים.
כובע טבחים – את החלק ה"עומד" גזרתי והשארתי רק חצי עיגול מקדימה שישמש למצחיה, את ה"כיפה" מילאנו באקרילן כדי לקבל את הנפח. גם עליו ציירנו כתמים שחורים.
חרב עצומה שאבא בנה יחד עם הילד, כולל הנדן.
והנה התוצאה:

האמת היא שמה שאני הכי אוהבת בתמונה הזו זה שלא היה מקום לחרב להשען על הכסא, אז אחותו התחבאה מאחורה והחזיקה אותה בשבילו ובשביל התמונה.

2. סליים (אל תשאלו אותי איך היא הגיעה לזה..):
מלא בלונים שמילאנו באקרילן ושמנו מתחת לחולצה ומתחת למכנסיים ויצרו לנו סליים אנושי מושי-מושי. חבל ששחכתי לצלם.

3. דובון אכפת-לי:
האמת, תחפושת ממוחזרת. היא התחפשה לזה גם לפני שלוש שנים, אבל היה כל כך מוצלח שבא לה שוב.
סוודר צמרירי ורוד ומכנסי פיג'מה תואמות.
למרכז הסוודר תפרתי עיגול שעשוי משרשרת לדים באורך 5 מטרים. בתוך הסוודר, בחלק הפנימי, תפרתי כיס בשביל סוללה (הסוללה של המברגה) ולאורך השרוול מבפנים – תעלה, בה בעלי השחיל חוט חשמל מחובר למפסק.
בעודה אומרת "קרן-אווווררר" לחצה הילדה על המפסק והבטן שלה האירה את כל החדר.
ברגע האחרון אפילו מצאנו ביריד כובע ורדרד עם אזניים.

4. ינשופונת:
שוב תחפושת ממוחזרת – הילד רצה את מה שהילדה התחפשה בשנה שעברה.
חולצה אדומה (שוב, חולצת בית ספר שהפכנו כלפי חוץ), אליה תפרתי בד טול אדום עם חיתוך זיגזג בקצוות ופסים מסרט סאטן ורוד לאורך הזרועות והמתניים.
מכנסיים אדומים שגם בצידיהם תפרתי סרט סאטן ומסיכה שאבא הביא פעם מחו"ל.
(התמונה משנה שעברה, השנה לא היינו חזקים בצילומים..)

5+6. האמת שרציתי לחפש אותם לבנות עם שמלות מלמלה, אבל בבוקר החג הסתכלתי על השמלות וחשבתי כמה מסורבל יהיה לזחול איתן אז ויתרתי..

7. שועל:
השנה גם האחיינית באה לדודה שתעשה לה תחפושת. אז קנינו יחד בד פרווה חום ותפרנו:
לזנב – קונוס מוארך שמילאנו באקרילן
לאזניים – קשת שיער מסביבה ליפפנו חוט בצבע חום וחיברנו אליו שתי אזניים מקרטון עטופות בפרווה החומה. להשלמת המראה הדבקנו אקרילן במרכז כל אוזן.
מכנסיים חומים
חולצה – מצאנו ביריד במחלקת הנשים, חולצה גדולה עם מחשוף. תפרתי על החולצה עיגול גדול שגם סגר את המחשוף ועליו הדבקנו עוד קצת אקרילן.
ביום החג אמא שלה השלימה את המראה באיפור מושקע:

אני לבשתי בבוקר פיג'מה ודובי ובערב מדי חיילת של חיל האוויר.

כבר מוכנה לאתגרים של שנה הבאה 🙂

4 thoughts on “פורים… איך לא?”

כתיבת תגובה