עץ ביער

"אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל?" (_{למי שלא מכיר})
ואם הילדים רבים באוטו ואמא לא שומעת…..?

יום שישי בצהריים, נוסעת עם 6 ילדים לפגוש את אבא שחזר מחו"ל.
חלקם נרגשים, חלקם עייפים, תינוקות בוכים, גשם-גשם שלא מפסיק כבר 3 ימים. נסיעה של 50 דק' שצפויה להמשך שעה ורבע.
הכנתי להם בגדים להחלפה (גשם), אבל לא הכנתי צידה לדרך. בגלל הגשם גם לא רציתי שיצאו מהאוטו אז יצאנו לדרך ישר אחרי האיסוף מהגנים ולא עברו בשירותים.
בקיצור – 6 ילדים עייפים, רעבים, רטובים, נרגשים. נפיץ.

אני יודעת שזה לא ציוני, אבל 3 ימים גשם בלי הפסקה? אפשר 5 דק' לנשום? מרגישה שאני מתחילה לאבד את זה, עוד מעט הם יתחילו לריב על המון כלום.
מכירה את הרוטינה – הם רבים, אני מנסה להתעלם, ממשיכים לריב, אני ממשיכה להתעלם, עוד כמה לופים כאלה עד שאני מתפוצצת ומפתיעה אפילו את עצמי. לא רוצה לשמוע את הריבים שלהם. לא רוצה!
שוב לעצור את האוטו ולהסביר להם שזה מפריע לי נורא? שוב לצעוק עליהם שלא יריבו בזמן נסיעה? שוב להכנס לפינות של מי התחיל ומי צודק?

החלפתי מצברוח. איך אני אוהבת לנהוג בגשם. איך אני אוהבת את יום שישי בצהריים, מוזיקה שבתית ברשת ג', התרגשות של סוף שבוע.
הגברתי את הרדיו. אני לא חייבת לשמוע את הריבים שלהם. עוצמת עיניים (מטאפורית, כמובן.. אני נוהגת..) ומתמכרת לאווירה – שישי בצהריים, מוזיקה, גשם. פעם אהבתי את החורף (על כך בפוסט אחר).

בחלק מהזמן הם רבו (אולי, לא שמעתי) ובחלק מהזמן הם פשוט שרו עם הרדיו ואיתי ופתאום הייתה אווירה טובה.

וכשהגענו והיינו צריכים לצאת מהאוטו, אפילו הגשם פסק לכמה דקות.

מזמינה אותך לעקוב - אשלח לך אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.